טלסקופ החלל צ'נדרה ·
30 Doradus B
30 Doradus B נמצאת בענן המגלני הגדול, גלקסיה קטנה שכנה לשביל החלב. זו שארית של סופרנובה, כוכב שהתפוצץ. בדרך כלל לכל שארית כזו יש פיצוץ אחד, אבל כאן מצאו עדויות לפחות לשניים.
במרכז יש פולסר שנושב רוח של חלקיקים, וגז בהיר. שניהם כנראה מפיצוץ של כוכב כבד לפני כ-5,000 שנה. אבל סביבם יש קליפה חלשה של קרני X ברוחב של כ-130 שנות אור, גדולה מדי בשביל אותו פיצוץ. כנראה שהיא מפיצוץ אחר, מוקדם יותר.
30 Doradus B נמצא בקבוצת הכוכבים דג הזהב (Dorado). האזור הזה בשמיים לא עולה אף פעם מעל האופק בישראל. רואים אותו רק ממקומות דרומיים יותר על כדור הארץ.
30 Doradus B נמצא בענן מגלן הגדול, גלקסיה קטנה שמקיפה את שביל החלב. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-160,000 שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 6.2 ממרכז הגלקסיה שלנו.
30 Doradus B, שנקראת גם NGC 2060, נמצאת בתוך ערפילית הטרנטולה, אבל היא לא מקום שבו כוכבים נולדים, אלא מקום שבו הם מתים. זו שארית סופרנובה, הענן שנשאר אחרי שכוכב ענק התפוצץ. בסביבה שלה נולדים כוכבים ברציפות כבר 8 עד 10 מיליון שנה.
בלב השארית מסתובב פולסר, כוכב נייטרונים דחוס שנשאר מליבת הכוכב שהתפוצץ, כ-62 פעמים בשנייה. הוא התגלה במקרה ב-1998: חוקרים כיוונו טלסקופ רנטגן אל סופרנובה 1987A, שנמצאת לא רחוק ממנו בשמיים, ומצאו בשדה הראייה פעימה של קרני X שחוזרת כל 16 אלפיות השנייה. באותו זמן זה היה הפולסר המהיר ביותר שנמצא בתוך שארית סופרנובה.
כשהפולסר מאט, האנרגיה שהוא מאבד מזינה רוח של חלקיקים מהירים, שממלאת סביבו בועה זוהרת: ערפילית רוח פולסר. בגלל זה מכנים את 30 Dor B "דומה לסרטן", כמו ערפילית הסרטן שבגלקסיה שלנו. ב-2012 קלטו ממנה קרינת גמא באנרגיה גבוהה מאוד, ובפעם הראשונה נקלטה כך ערפילית רוח פולסר מחוץ לשביל החלב.
איך יודעים שהיו שני פיצוצים? לפי קצב ההאטה של הפולסר, הוא בן כ-5,000 שנה. כדי שהקליפה החלשה תגיע לגודלה בזמן קצר כל כך, היא הייתה צריכה להתפשט בכ-4,000 ק"מ בשנייה, והגז בה היה צריך להיות חם פי 10 עד פי 100 ממה שקרני ה-X מראות. לכן הקליפה כנראה נוצרה בפיצוץ אחר ומוקדם יותר, ואולי היו שם גם פיצוצים ישנים עוד יותר.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.