טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Vela Pulsar
פולסר ולה נוצר כשכוכב כבד קרס ואז התפוצץ, ושלח לחלל סערה של חלקיקים ואנרגיה. במרכז שלו יש פולסר, כוכב צפוף מאוד שמסתובב מהר ושולח אלומות של קרינה לחלל, כמו מגדלור.
בצילום הרנטגן רואים קשתות בהירות סביב הפולסר, וסילון דק שיוצא ממנו באלכסון. מהנתונים של צ'נדרה ושל טלסקופים אחרים בנו מודל תלת-ממדי של ולה, שאפשר לסובב ולראות מכל הכיוונים.
Vela Pulsar נמצא בקבוצת הכוכבים מפרש (Vela). בישראל האזור הזה עולה רק נמוך מאוד, עד כ-13 מעלות מעל האופק הדרומי.
שביל החלב הוא הגלקסיה שלנו: דיסק שטוח וענקי של כוכבים, גז ואבק, והשמש היא אחד מהכוכבים שבו. כך נראה המקום של Vela Pulsar אם היינו מסתכלים על הגלקסיה מלמעלה. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-1,000 שנה.
פולסר ולה הוא כוכב נייטרונים, הליבה שנשארת אחרי שכוכב ענק קורס ומתפוצץ. הקוטר שלו כ-20 ק"מ בלבד, והוא עשוי מאחד החומרים הדחוסים ביותר ביקום. הוא מסתובב יותר מ-11 פעמים בשנייה, מהר יותר מרוטור של מסוק.
הסופרנובה, הפיצוץ שיצר אותו, התרחשה לפני יותר מ-10,000 שנה. הענן שנשאר מהכוכב התפשט מאז, והיום הוא רחב בשמיים כ-8 מעלות, פי 16 מהירח המלא. ב-1968 גילו אסטרונומים מאוניברסיטת סידני שהפולסר נמצא בתוך הענן הזה, וזו הייתה אחת ההוכחות הישירות הראשונות לכך שסופרנובות משאירות אחריהן כוכבי נייטרונים.
הסילון (jet) שבצילום הוא זרם של חלקיקים טעונים שנורה לאורך ציר הסיבוב של הפולסר, בכ-70% ממהירות האור, ואורכו כ-0.7 שנת אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ). בסרטון שהורכב מ-8 צילומים של צ'נדרה מ-2010 הוא מתפתל כמו צינור כיבוי שיצא משליטה. ייתכן שהסיבה היא שהפולסר מתנדנד כמו סביבון, בתנודה שנמשכת כ-120 ימים. גם כדור הארץ מתנדנד כך, אבל אצלו תנודה אחת נמשכת כ-26,000 שנה.
ולה מפורסם גם ב"קפיצות" שלו: בממוצע פעם בשלוש שנים הוא מאיץ פתאום את הסיבוב, ואי אפשר לחזות מתי זה יקרה. בדצמבר 2016 צפו בקפיצה כזו בזמן אמת בפעם הראשונה, והתברר שהיא נמשכה פחות מחמש שניות.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.