טלסקופ החלל צ'נדרה ·

צביר הקליע

1E 0657-56

צילום רנטגן: ענן ורוד רחב, ובצד ימין שלו קצה בהיר ומעוגל, כמו ראש של קליע.
X-ray: NASA/CXC/SAO

כאן מתנגשים שני צבירי גלקסיות, אחת ההתנגשויות החזקות ביקום. בצילום הרנטגן רואים את הגז הלוהט של שני הצבירים. בצד אחד יש לגז צורה של קליע, ומכאן השם.

רוב החומר הרגיל בצביר הוא הגז הלוהט הזה. אבל מסתבר שרוב המסה בכלל לא נמצאת שם: היא בחומר אפל, שאי אפשר לראות בשום טלסקופ, אלא רק לפי האופן שבו הכבידה שלו מעקמת אור של גלקסיות רחוקות. ב-2006 הפרדה בין הגז לחומר האפל בצביר הזה הייתה ההוכחה הישירה הראשונה לכך שחומר אפל קיים.

מרחק
כ-3.7 מיליארד שנות אור
זמן צילום
כ-6 ימים
קבוצת כוכבים
שדרית

איפה זה בשמיים?

1E 0657-56 נמצא בקבוצת הכוכבים שדרית (Carina). בישראל האזור הזה עולה רק נמוך מאוד, עד כ-2 מעלות מעל האופק הדרומי.

אוריוןהדובה הגדולהאריהברבוראנדרומדהמרכז שביל החלב1E 0657-56
כל השמיים בצילום אחד, פרוסים כמו מפת עולם. הרצועה הבהירה היא שביל החלב — הדיסק של הגלקסיה שלנו, כשמסתכלים עליו מבפנים — ובאמצע התמונה מרכז הגלקסיה. העיגול הצהוב מסמן את 1E 0657-56. צילום: ESO/S. Brunier (CC BY 4.0), עם סימונים שלנו.

כמה זה רחוק?

1E 0657-56 נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-3.7 מיליארד שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 1,480 מגלקסיית אנדרומדה.

אנחנומרכז שביל החלב26,000 שנות אורענן מגלן הגדול160,000 שנות אורגלקסיית אנדרומדה2.5 מיליון שנות אור1E 0657-563.7 מיליארד שנות אור
הקו בקנה מידה אמיתי.

עוד על 1E 0657-56

צביר גלקסיות הוא המבנה הגדול ביותר ביקום שכוח המשיכה מחזיק יחד: אלפי גלקסיות, גז לוהט וכמות עצומה של חומר אפל — חומר שלא פולט, לא מחזיר ולא בולע אור, ולכן אף טלסקופ לא רואה אותו ישירות. השם הרשמי של צביר הקליע הוא 1E 0657-56, והאזכור הראשון שלו הוא ממאמר שפורסם ב-1992.

את הכינוי "קליע" הוא קיבל בזכות הצורה שלו בקרני X: ענן הגז של הצביר הקטן חדר דרך הצביר הגדול, ומולו נוצר גל הלם (shock wave) בצורת קשת, כמו הגל שנוצר לפני חרטום של סירה. הגז של הצביר הקטן, בטמפרטורה של כ-70 מיליון מעלות, פילס את דרכו בגז חם עוד יותר, של כ-100 מיליון מעלות, במהירות של כמעט 10 מיליון קמ"ש. צביר הקליע הוא אחד מצבירי הגלקסיות החמים ביותר שמוכרים.

ב-2006 הראו אסטרונומים שרוב המסה של הצביר לא נמצאת במקום שבו נמצא הגז. את המסה מודדים בעזרת עדשה כבידתית: כוח המשיכה של הצביר מעקם את האור של גלקסיות רחוקות שמאחוריו, ולפי העיוות אפשר לדעת איפה יש הרבה חומר. התברר שרוב המסה צמודה לגלקסיות, ולא לגז הלוהט שבו נמצא רוב החומר הרגיל. זו הייתה הראיה הישירה הראשונה לכך שרוב החומר בצבירים הוא חומר אפל.

המדידות החדשות של ווב מראות שגם אחרי ההתנגשות החומר האפל לא "נגרר" מאחור, כמו שקרה לגז. מכאן שחלקיקי החומר האפל כמעט לא משפיעים זה על זה, חוץ מכוח המשיכה, וזה רמז חשוב לשאלה ממה הוא עשוי. יש גם סימנים לכך שצביר הקליע נוצר מיותר מהתנגשות אחת, לפני מיליארדי שנים.

מקורות

התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.