עוד על Cygnus OB2
סיגנוס OB2 נמצא בקבוצת הברבור, אבל קשה לראות אותו: בינינו לבינו עובר ענן אבק ענק שנקרא "הבקע של הברבור", והוא מסתיר רבים מהכוכבים שלו. לכן הוא התגלה רק ב-1953, כששני אסטרונומים שמו לב ל-11 "ענקים כחולים" שמקובצים באותו אזור ונתנו להם מספרים. גם היום קוראים לכוכבים הבולטים בו במספרים, למשל "סיגנוס OB2 מספר 12".
האותיות OB בשם מספרות מה מיוחד בו. יש בו יותר מ-60 כוכבים מסוג O וכאלף כוכבים מסוג B, הכוכבים הלוהטים, הכבדים והבהירים ביותר שיש. המסה של כולם יחד מוערכת בכ-30,000 שמשות, יותר מפי עשרה מערפילית אוריון. כוכב מספר 12 לבדו מאיר כמעט פי שני מיליון יותר מהשמש, והוא מהכוכבים הבהירים ביותר בגלקסיה שלנו.
כדי לכסות את כל האזור, צ'נדרה כוון אליו 36 פעמים, לנקודות שחופפות זו לזו בערך בחצי, וכך התקבלה תמונה אחידה. בסקר הזה נמצאו כ-8,000 מקורות נקודתיים של קרני X, רובם כוכבים צעירים: לכוכב צעיר יש עטרה (השכבה החיצונית והלוהטת שלו) שזוהרת חזק בקרני X. הכוכבים בצביר צעירים מאוד, בני מיליון עד שבעה מיליון שנה.
בין הכוכבים יש גם זוהר עמום. החוקרים מצאו שהחלק האנרגטי שלו נוצר במקומות שבהם רוחות של גז, שנושבות מכוכבים ענקיים שונים, מתנגשות ומתחממות. ובעניין כוכבי הלכת: באזורים השקטים לכ-40% מהכוכבים הצעירים עדיין יש דיסקה, אבל באזורים הסוערים רק לכ-18%. המקום המסוכן ביותר הוא בטווח של כ-1.6 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ) מהכוכבים הכבדים ביותר.
