טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Zwicky 8338
Zwicky 8338 הוא צביר גלקסיות שנוצר כששני צבירים התנגשו. הגלקסיות בו נעות מהר בתוך גז לוהט, וכשגלקסיה דוהרת בתוך הגז, חלק מהגז שלה נתלש ונמשך אחריה כמו זנב של שביט.
בצילום רואים שני זנבות כאלה. אחד ארוך יותר מ-1.6 מיליון שנות אור והתפצל לשניים, והשני באורך כ-800,000 שנות אור. החוקרים חושבים שהזנבות חצו זה את זה, ושבגלל זה הזנב הקצר התנתק מהגלקסיה שלו.
Zwicky 8338 נמצא בקבוצת הכוכבים הרקולס (Hercules). בישראל האזור הזה עולה עד כ-72 מעלות מעל האופק הצפוני.
Zwicky 8338 נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-670 מיליון שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 270 מגלקסיית אנדרומדה.
צביר גלקסיות הוא הגוף הגדול ביותר ביקום שכוח המשיכה מחזיק יחד: מאות ואפילו אלפי גלקסיות, שכולן שקועות בים של גז לוהט במיליוני מעלות. את הגז הזה רואים רק בקרני X, ובצביר הזה הוא שוקל יותר מכל הגלקסיות שבו יחד. האור שמגיע אלינו ממנו יצא לדרך לפני כ-670 מיליון שנה.
השם בא מפריץ צוויקי, אסטרונום שווייצרי שעבד בקליפורניה. בין 1961 ל-1968 הוא חיבר קטלוג של כ-29,000 גלקסיות ושל כ-9,100 צבירי גלקסיות, וזה אחד מהם. צוויקי מפורסם בעיקר בזכות רעיון אחר: ב-1933 הוא חקר צביר גלקסיות אחר והסיק שיש בו הרבה יותר חומר ממה שרואים. היום קוראים לחומר הבלתי נראה הזה "חומר אפל".
איך גלקסיה מאבדת את הגז שלה? כשהיא דוהרת בתוך הגז של הצביר, הגז שמסביב לוחץ עליה כמו רוח חזקה על רוכב אופניים, ותולש ממנה גז. הזנב הראשון בצביר התגלה ב-2015, והחוקרים שמצאו אותו כתבו שאולי זה זנב הרנטגן הארוך ביותר שנצפה עד אז. רק תצפית ארוכה יותר של צ'נדרה חשפה את הזוג השני, החלש והארוך עוד יותר.
בראש הזנב שהתנתק יש ענן של גז קר יותר, כ-100,000 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ) מהגלקסיה שהוא נתלש ממנה. לפי החישוב, ענן כזה יכול לשרוד לפחות 30 מיליון שנה אחרי הניתוק, ובינתיים עשויים להיווצר בו כוכבים וכוכבי לכת חדשים. החוקרים חושבים ששדה מגנטי חלש עוזר לו להחזיק מעמד ולא להתפורר בתוך הגז הלוהט.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.