טלסקופ החלל צ'נדרה ·
M87
במרכז הגלקסיה M87 יש חור שחור כבד פי 6.5 מיליארד מהשמש. זה החור השחור הראשון שצולם ישירות, ב-2019. ממנו יוצא סילון ארוך של חלקיקים, וצ'נדרה צילם אותו ב-2012, 2017, 2023 ו-2025.
בהשוואה בין הצילומים נראה שחלקים מהסילון זזים כמעט פי חמישה ממהירות האור. זו אשליה: כשחלקיקים נעים כמעט במהירות האור, וכמעט בכיוון שלנו, הם נראים מהירים יותר ממה שהם באמת.
M87 נמצא בקבוצת הכוכבים בתולה (Virgo). בישראל האזור הזה עולה עד כ-71 מעלות מעל האופק הדרומי.
M87 נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-55 מיליון שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 22 מגלקסיית אנדרומדה.
M87 היא גלקסיה אליפטית ענקית — גלקסיה שהכוכבים שלה מסודרים בצורה של כדור מעט פחוס, בלי זרועות ספירליות. יש בה כמה טריליוני כוכבים, וסביבה כ-15,000 צבירים כדוריים (גושים צפופים של מאות אלפי כוכבים). לשביל החלב שלנו יש רק כ-150 כאלה. שארל מסייה הכניס אותה ב-1781 לרשימה שלו של עצמים מעורפלים, ומכאן השם: העצם ה-87 ברשימה.
M87 נמצאת בלב צביר הגלקסיות של הבתולה — קבוצה של כ-2,000 גלקסיות שכוח המשיכה מחזיק יחד. אפשר לראות אותה בטלסקופ קטן, והחודש הנוח ביותר לכך הוא מאי.
את הסילון — זרם צר של חומר שנורה מסביבת החור השחור — ראו לראשונה לפני יותר ממאה שנה. ב-1918 תיאר האסטרונום הבר קרטיס "קרן ישרה ומוזרה" שיוצאת ממרכז הגלקסיה. היום ידוע שאורכו לפחות כ-5,000 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-10 טריליון ק"מ). כשגז נופל אל החור השחור משתחררת אנרגיה, והיא מאיצה חלקיקים כמעט למהירות האור.
גם בקרני X הסיפור התחיל מוקדם: ב-1966 זיהה טיל מחקר אמריקאי את מקור קרני ה-X הראשון בקבוצת הבתולה, ובהמשך התברר שזו M87. צ'נדרה רואה סביב הגלקסיה טבעות ולולאות בגז לוהט, שנוצרו בהתפרצויות של החור השחור כל כמה מיליוני שנים. אחת מהן היא גל הדף שקוטרו כ-85,000 שנות אור. במחקר החדש חידדו החוקרים את הצילומים בשיטת עיבוד מיוחדת, וראו גם אזורים בסילון שנחלשים כשהחלקיקים מאבדים אנרגיה בשדות מגנטיים.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.