טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Westerlund 2
Westerlund 2 הוא צביר של כוכבים צעירים, בני מיליון עד שלושה מיליון שנה. השמש שלנו, לשם השוואה, בת יותר מ-4.5 מיליארד שנה.
כוכבים נולדים בתוך ענני גז ואבק סמיכים, שמסתירים אותם באור רגיל. קרני X חודרות דרך הגז והאבק, ולכן בצילום הרנטגן רואים את הכוכבים הצעירים עצמם: עשרות נקודות בהירות.
Westerlund 2 נמצא בקבוצת הכוכבים שדרית (Carina). בישראל האזור הזה בקושי מגיע לאופק הדרומי, ולכן בפועל לא רואים אותו.
שביל החלב הוא הגלקסיה שלנו: דיסק שטוח וענקי של כוכבים, גז ואבק, והשמש היא אחד מהכוכבים שבו. כך נראה המקום של Westerlund 2 אם היינו מסתכלים על הגלקסיה מלמעלה. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-20,000 שנה.
הצביר נקרא על שם האסטרונום בנגט וסטרלונד, שגילה אותו בשנות ה-60. הוא נמצא בתוך RCW 49, ערפילית (ענן ענק של גז ואבק) שבה נולדים כוכבים, במרחק של כ-20,000 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ). בשמיים הוא נמצא כחצי מעלה מהכוכב V399 Carinae, שאותו אפשר לראות בעין בלי טלסקופ.
במשך שנים ידעו עליו מעט, כי אבק וגז מסתירים אותו. רק תצפיות באינפרה-אדום ובקרני X, שעוברות דרך האבק, הפכו אותו לאחד הצבירים המעניינים בשביל החלב. יש בו כמה מהכוכבים החמים, הבהירים והכבדים ביותר שידועים לנו.
המקור הבולט בו ברנטגן הוא WR20a, זוג כוכבים שכל אחד מהם כבד פי 82 או פי 83 מהשמש, והם מקיפים זה את זה פעם ב-3.7 ימים. משני הכוכבים זורם החוצה כל הזמן חומר רב, ומכנים את הזרם הזה "רוח כוכבים". הרוחות של שני הכוכבים מתנגשות זו בזו ומפיקות כמות גדולה של קרני X. גם מקורות בהירים אחרים בצביר הם אולי זוגות כאלה.
יש בצביר גם הרבה כוכבים קטנים, פחות מ-2.5 מסות שמש, שעוד לא "בגרו": הם עוד לא התחילו להפיק אנרגיה מהיתוך גרעיני בליבה, כמו שהשמש עושה. מהם מעריכים את גיל הצביר בכ-2 מיליון שנה. ב-2015 נבחר צילום של Westerlund 2 לחגוג את יום ההולדת ה-25 של טלסקופ החלל האבל.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.