טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Saturn
כוכבי לכת לא זוהרים בעצמם בקרני X. אבל השמש פולטת קרני X, וכוכבי לכת, ירחים וגופים אחרים במערכת השמש מחזירים חלק מהן — וצ'נדרה, שמקיף את כדור הארץ, קולט אותן.
בצילום הזה של שבתאי, מ-2003 ו-2004, הכתמים הכחולים הם קרני X של השמש שהוחזרו מהכוכב. התמונה פורסמה עם "סוניפיקציה": הנתונים הומרו לצלילים, כדי שאפשר יהיה גם לשמוע אותם.
שבתאי הוא כוכב לכת במערכת השמש שלנו, השישי במרחק מהשמש. בציור: המסלולים של כדור הארץ, מאדים, צדק ושבתאי סביב השמש, בקנה מידה אמיתי של המרחקים.
שבתאי הוא כוכב הלכת השישי מהשמש, ענק גזים — כוכב לכת שעשוי בעיקר ממימן והליום, כמו השמש עצמה. הוא רחב פי 9 מכדור הארץ, יום עליו נמשך רק כ-10.7 שעות, ושנה אחת שלו נמשכת כ-29.4 שנים שלנו. אור השמש מגיע אליו אחרי כ-80 דקות.
הטבעות שלו עשויות מיליארדי גושים של קרח וסלע, מגרגרים קטנים כמו אבק ועד חתיכות בגודל של בית. הן מגיעות עד כ-282,000 ק"מ מהכוכב, אבל העובי שלהן בדרך כלל רק כ-10 מטרים. סביב שבתאי ידועים 274 ירחים (נכון למרץ 2025), יותר מלכל כוכב לכת אחר.
בתצפית הראשונה של צ'נדרה, ב-2003, חיכתה הפתעה: קרני ה-X של שבתאי באות בעיקר מאזור קו המשווה, ולא מהקטבים כמו בצדק. הספקטרום שלהן — חלוקת הקרינה לפי אנרגיה — דומה לזה של השמש, ומכאן שזו קרינת שמש מוחזרת. בסך הכול שבתאי פולט כ-90 מגה-ואט של קרני X. השמש פולטת בערך פי מיליון יותר אור נראה מקרני X, ולכן שבתאי חלש מאוד ברנטגן.
ב-2005 התברר שגם הטבעות "מנצנצות" בקרני X, בעיקר טבעת B, שרוחבה כ-25,000 ק"מ. כנראה קרני ה-X של השמש פוגעות באטומי חמצן במולקולות המים שבקרח, והאטומים פולטים קרני X משלהם. בהירות הטבעות ברנטגן משתנה משבוע לשבוע.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.