טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Cassiopeia A
קסיופאה A היא מה שנשאר מכוכב ענק שהתפוצץ לפני כמה מאות שנים. צ'נדרה מצלם אותה כבר יותר מ-25 שנה. בצילום הזה כל צבע מראה יסוד אחר בשברי הכוכב: צורן, גופרית, סידן וברזל. הטבעת הכחולה בחוץ היא גל ההדף של הפיצוץ, שעדיין מתפשט.
מתוך הכמויות של צורן וניאון באזורים שונים, אסטרונומים גילו שממש כמה שעות לפני הפיצוץ, הפנים של הכוכב עבר סידור מחדש, פתאומי ואלים. זה עוזר להבין איך כוכבים ענקיים מתפוצצים בסוף חייהם.
Cassiopeia A נמצא בקבוצת הכוכבים קסיופאה (Cassiopeia). בישראל האזור הזה לא שוקע אף פעם: הוא מסתובב סביב כוכב הצפון כל הלילה.
שביל החלב הוא הגלקסיה שלנו: דיסק שטוח וענקי של כוכבים, גז ואבק, והשמש היא אחד מהכוכבים שבו. כך נראה המקום של Cassiopeia A אם היינו מסתכלים על הגלקסיה מלמעלה. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-11,000 שנה.
קסיופאה A היא שארית סופרנובה: ענן הגז והפסולת שנשאר אחרי שכוכב ענק מתפוצץ בסוף חייו. היא נמצאת בשביל החלב, במרחק של כ-11,000 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ), ורוחבה היום כ-10 שנות אור.
לפי קצב ההתפשטות של הענן, האור של הפיצוץ הגיע לכדור הארץ בערך בשנות ה-60 של המאה ה-17. מוזר, אבל אין תיעוד ברור שמישהו ראה אז כוכב חדש. ייתכן שאבק בין הכוכבים הסתיר אותו, וייתכן שהאסטרונום האנגלי ג'ון פלמסטיד רשם אותו ב-1680 בתור כוכב חלש, במקום שבו אין היום שום כוכב.
ב-1948 דיווחו אסטרונומים מקיימברידג' שקסיופאה A פולטת גלי רדיו חזקים. היא אחד ממקורות הרדיו הראשונים שהתגלו בשמיים, ועד היום אחד הבהירים שבהם. ב-1999 היא הייתה התמונה הרשמית הראשונה של צ'נדרה, ובאותה שנה צ'נדרה גילה במרכזה כוכב נייטרונים: הליבה שנשארת אחרי הפיצוץ, כדור בגודל של עיר שכבד יותר מהשמש.
הגז בקליפה המתרחבת חם כ-30 מיליון מעלות, ולכן הוא זוהר בקרני X, והוא עדיין נע במהירות של 4,000 עד 6,000 ק"מ בשנייה. קרני X מגלות אילו יסודות יש בכל נקודה, ולכן צ'נדרה יכול "לקרוא" את הפסולת כמו מפה של מה שהיה בתוך הכוכב. כך התגלתה המהומה שהתרחשה בו שעות לפני הפיצוץ.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.