טלסקופ החלל צ'נדרה ·

כף יד בחלל

MSH 15-52

צילום רנטגן: ערפל כחול בצורת כף יד עם אצבעות שפונות למעלה, ובקצות האצבעות כתמים כתומים ולבנים.
X-ray: NASA/CXC/Univ. of Hong Kong/S. Zhang et al.

הערפילית הזו נראית כמו כף יד עם אצבעות פרושות. במרכז שלה יש פולסר: כוכב נייטרונים שמסתובב מהר מאוד, שקוטרו רק כ-20 קילומטר. הוא נוצר כשכוכב כבד קרס והתפוצץ.

הפולסר הקטן הזה יורה חלקיקים מהירים מאוד, והם יוצרים את כל "היד", ערפילית שאורכה יותר מ-150 שנות אור. צ'נדרה פרסם את התמונה הראשונה של היד ב-2009, ומאז ממשיכים לצלם אותה.

מרחק
כ-17,000 שנות אור
זמן צילום
כ-8 ימים
קבוצת כוכבים
מחוגה

איפה זה בשמיים?

MSH 15-52 נמצא בקבוצת הכוכבים מחוגה (Circinus). האזור הזה בשמיים לא עולה אף פעם מעל האופק בישראל. רואים אותו רק ממקומות דרומיים יותר על כדור הארץ.

אוריוןהדובה הגדולהאריהברבוראנדרומדהלא זורח בישראלMSH 15-52
כל השמיים בצילום אחד, פרוסים כמו מפת עולם. הרצועה הבהירה היא שביל החלב — הדיסק של הגלקסיה שלנו, כשמסתכלים עליו מבפנים — ובאמצע התמונה מרכז הגלקסיה. העיגול הצהוב מסמן את MSH 15-52, והאזור המקווקו אף פעם לא זורח בישראל. צילום: ESO/S. Brunier (CC BY 4.0), עם סימונים שלנו.

איפה זה בשביל החלב?

שביל החלב הוא הגלקסיה שלנו: דיסק שטוח וענקי של כוכבים, גז ואבק, והשמש היא אחד מהכוכבים שבו. כך נראה המקום של MSH 15-52 אם היינו מסתכלים על הגלקסיה מלמעלה. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-17,000 שנה.

מרכז הגלקסיהמערכת השמש (אנחנו)MSH 15-52
איור של אמן: כך נראה שביל החלב מלמעלה, עם הזרועות הספירליות והמוט שבמרכז. מהשמש עד מרכז הגלקסיה יש כ-26,000 שנות אור. את השמש ואת MSH 15-52 סימנו אנחנו, לפי הכיוון בשמיים והמרחק. איור: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt.

עוד על MSH 15-52

פולסר הוא סוג של כוכב נייטרונים, הליבה שנשארת אחרי שכוכב ענק מתפוצץ: כדור בגודל של עיר, כבד יותר מהשמש, שמסתובב סביב עצמו במהירות. הפולסר שבמרכז היד נקרא PSR B1509-58, והוא התגלה ב-1982 בעזרת מצפה הרנטגן "איינשטיין", אחד מקודמיו של צ'נדרה.

הוא נולד בסופרנובה, פיצוץ אדיר של כוכב בסוף חייו, והאסטרונומים מעריכים שהאור מהפיצוץ הזה הגיע לכדור הארץ לפני כ-1,700 שנה. השדה המגנטי שלו חזק פי כ-15 טריליון מזה של כדור הארץ. הסיבוב המהיר יחד עם השדה החזק הופכים אותו לאחד ה"גנרטורים" החשמליים-מגנטיים החזקים ביותר בגלקסיה שלנו.

הערפילית שהוא יוצר, ענן ענק של חלקיקים וגז, משתרעת על כ-150 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ). היא דומה בכמה דברים לערפילית הסרטן המפורסמת, אבל רחבה ממנה פי 15. בגלל הצורה שלה קיבלה את הכינוי "יד האלוהים". כשהמוח מזהה צורה מוכרת בדבר אקראי, כמו פנים בענן, קוראים לזה פראידוליה.

מעל קצות האצבעות נמצא RCW 89, שאריות של הכוכב שהתפוצץ. הרוח של הפולסר מעבירה אנרגיה לגושי גז בתוכו, ולכן הם זוהרים בקרני X בכתום ובצהוב. צילומי הרדיו החדשים מראים ש-RCW 89 כנראה מתנגש בענן צפוף של גז מימן. דבר אחד עדיין מפתיע את החוקרים: בקצה הימני העליון יש גבול חד של קרני X, כנראה גל ההדף של הפיצוץ, אבל אין שם שום אות ברדיו.

מקורות

התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.