טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Centaurus A
קנטאורוס A היא גלקסיה אליפטית ענקית, ובמרכז שלה יש חור שחור ענק.
כשחומר נופל לעבר החור השחור, חלק ממנו נזרק החוצה בסילון של חלקיקים מהירים מאוד. בצילום הרנטגן רואים את הסילון יוצא מהמרכז הבהיר באלכסון, לאורך עשרות אלפי שנות אור.
Centaurus A נמצא בקבוצת הכוכבים קנטאורוס (Centaurus). בישראל האזור הזה עולה רק נמוך מאוד, עד כ-15 מעלות מעל האופק הדרומי.
Centaurus A נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-12 מיליון שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 4.8 מגלקסיית אנדרומדה.
את קנטאורוס A גילה ב-1826 האסטרונום הסקוטי ג'יימס דנלופ, שצפה בשמיים מאוסטרליה. היא נמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ), והיא הגלקסיה החמישית בבהירותה בשמיים. רואים אותה רק מחצי הכדור הדרומי ומקווי רוחב נמוכים בחצי הכדור הצפוני, ובמשקפת גדולה כבר אפשר להבחין בגוש הבהיר שלה ובפס האבק הכהה שחוצה אותו.
הצורה המשונה הזאת, גלקסיה עגלגלה עם פס אבק באמצע, היא כנראה תוצאה של התנגשות: גלקסיה אליפטית גדולה בולעת גלקסיה ספירלית קטנה ממנה. ההתנגשות הציתה גל של לידת כוכבים, ובדסקת האבק נמצאו יותר מ-100 אזורים שבהם נוצרים כוכבים חדשים.
בלב הגלקסיה יושב חור שחור על-מסיבי, גוף שכוח המשיכה שלו חזק כל כך שאפילו אור לא בורח ממנו. המסה שלו היא בערך 55 מיליון מסות שמש. ממנו יוצא סילון (jet), זרם צר של חלקיקים. אסטרונומים צילמו את הסילון ברדיו פעמיים, בהפרש של עשר שנים, וגילו שבחלקו הפנימי החומר נע בערך בחצי ממהירות האור.
קרני ה-X נוצרות רחוק מהמרכז, במקום שבו הסילון מתנגש בגז שסביבו ומאיץ חלקיקים לאנרגיות עצומות. בגלי רדיו הסילונים ארוכים עוד יותר: יותר ממיליון שנות אור. מצפה הרנטגן "איינשטיין" גילה את סילון הרנטגן ב-1979, וצ'נדרה מצא בה ב-1999 יותר מ-200 מקורות רנטגן נקודתיים חדשים. זו גלקסיית הרדיו הקרובה ביותר אלינו, ולכן אפשר ללמוד בה בפירוט רב איך חור שחור משפיע על הגלקסיה שסביבו.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.