טלסקופ החלל צ'נדרה ·
M101
M101, שמכונה גלקסיית השבשבת, היא גלקסיה ספירלית שאנחנו רואים מלמעלה, כמו גלגל. כל נקודה בהירה בצילום היא מקור של קרני X: כוכב נייטרונים, חור שחור או גז לוהט.
אסטרונומים גילו בעזרת צ'נדרה סוג חדש של עצמים, שפולטים קרני X חלשות מאוד באנרגיה שלהן. כדי לגלות אותם היה צריך לצלם זמן רב מאוד. בסך הכול נמצאו 84 עצמים כאלה, בכמה גלקסיות, ושבעה מהם ב-M101. עדיין לא ברור מה הם.
M101 נמצא בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה (Ursa Major). בישראל האזור הזה עולה עד כ-67 מעלות מעל האופק הצפוני.
M101 נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-21 מיליון שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 8.4 מגלקסיית אנדרומדה.
את גלקסיית השבשבת גילה ב-1781 פייר משן, עמיתו של שארל מסייה, והיא נכנסה לרשימה של מסייה כאחד הפריטים האחרונים בה. משן תיאר אותה כ"ערפילית בלי כוכב", עמומה מאוד וגדולה למדי. רק במאה ה-19 שרטט הלורד רוס, בעזרת טלסקופ ענק, את הזרועות הספירליות שלה.
M101 היא גלקסיה ספירלית — דיסקה שטוחה של כוכבים, גז ואבק עם זרועות מסתלסלות — ויש בה לפחות טריליון כוכבים, יותר משיש בשביל החלב. הזרועות שלה מלאות בערפיליות שבהן נולדים כוכבים: במחקר מ-1990 נמנו בה יותר מ-1,200 אזורים כאלה. אפשר למצוא אותה במשקפת או בטלסקופ קטן, ליד זנב הדובה הגדולה.
נצפו בה שש סופרנובות (פיצוצים של כוכבים). אחת מהן, SN 2011fe, הייתה הסופרנובה הבהירה ביותר של 2011. היא מהסוג שנקרא Ia: פיצוץ של ננס לבן, כוכב שגמר את רוב הדלק שלו והתכווץ לגודל קטן מאוד. לפי החוקרים, ייתכן שהעצמים המסתוריים שנמצאו ב-M101 הם השלב שלפני פיצוץ כזה. בסופרנובות מהסוג הזה השתמשו אסטרונומים כדי לגלות שהיקום מתפשט בקצב הולך וגדל.
למה היה קשה כל כך למצוא את העצמים האלה? קרני ה-X שלהם חלשות וקרובות לאור על-סגול (האור שמעבר לסגול, מחוץ לטווח שהעין רואה), ואת האור העל-סגול בולע גז המימן וההליום שממלא את החלל בין הכוכבים. ב-M101 יש גם שיאן אחר: מקור קרני X בהיר במיוחד שצ'נדרה זיהה ב-2001. מאחוריו עומד חור שחור כבד פי 20 עד 30 מהשמש, ש"אוכל" חומר מהר יותר ממה שהתאוריה צופה.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.