טלסקופ החלל צ'נדרה ·

צביר השמפניה

RM J130558.9+263048.4

צילום רנטגן: ענן סגול מוארך מלמעלה למטה, מנומר בכתמים בהירים יותר כמו בועות, על רקע שחור.
X-ray: NASA/CXC/UCDavis/F. Bouhrik et al.

צביר גלקסיות הוא אוסף ענק של מאות גלקסיות שכוח הכבידה מחזיק יחד, ובין הגלקסיות יש גז לוהט, מיליוני מעלות. את הגז הזה רואים בצילום הרנטגן. הצביר הזה התגלה ב-31 בדצמבר 2020, ויחד עם הגלקסיות שנראות כמו בועות, זה מה שנתן לו את הכינוי "צביר השמפניה".

בדרך כלל הגז הלוהט בצביר נראה כמו עיגול או אליפסה. כאן הוא נמתח לאורך, וזה סימן שבעצם יש פה שני צבירים שמתנגשים ומתאחדים לצביר אחד גדול. הגז שוקל יותר מכל הגלקסיות שבצביר ביחד, ויש בו יותר ממאה גלקסיות.

מרחק
כ-3.5 מיליארד שנות אור
זמן צילום
כ-8 שעות
קבוצת כוכבים
שערות ברניקי

איפה זה בשמיים?

RM J130558.9+263048.4 נמצא בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי (Coma Berenices). בישראל האזור הזה עולה עד כ-85 מעלות מעל האופק הדרומי.

אוריוןהדובה הגדולהברבוראנדרומדהמרכז שביל החלבRM J130558.9+263048.4
כל השמיים בצילום אחד, פרוסים כמו מפת עולם. הרצועה הבהירה היא שביל החלב — הדיסק של הגלקסיה שלנו, כשמסתכלים עליו מבפנים — ובאמצע התמונה מרכז הגלקסיה. העיגול הצהוב מסמן את RM J130558.9+263048.4. צילום: ESO/S. Brunier (CC BY 4.0), עם סימונים שלנו.

כמה זה רחוק?

RM J130558.9+263048.4 נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-3.5 מיליארד שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 1,400 מגלקסיית אנדרומדה.

אנחנומרכז שביל החלב26,000 שנות אורענן מגלן הגדול160,000 שנות אורגלקסיית אנדרומדה2.5 מיליון שנות אורRM J130558.9+263048.43.5 מיליארד שנות אור
הקו בקנה מידה אמיתי.

עוד על RM J130558.9+263048.4

צביר גלקסיות הוא קבוצה של מאות או אלפי גלקסיות שכוח המשיכה מחזיק יחד, וביניהן גז דליל ולוהט שזוהר בקרני X. בצביר השמפניה מדדו החוקרים בטלסקופ קק את המרחק של 102 גלקסיות, ומצאו ששתי קבוצות הגלקסיות נמצאות באותו מרחק מאיתנו. כלומר הן באמת שכנות, ולא רק נראות קרובות בשמיים.

הצביר התגלה בשיטה מיוחדת: החוקרים חיפשו בקטלוג גדול של צבירים כאלה שנראים "פעילים", כלומר באמצע התנגשות. בצילום של צ'נדרה רואים את הסימן המובהק לכך: השיא של הגז הלוהט נמצא בין שתי קבוצות הגלקסיות, ולא בתוך אחת מהן. בהתנגשות הגז של שני הצבירים נבלם, והגלקסיות ממשיכות בדרכן.

צביר השמפניה שייך למשפחה נדירה של צבירים מתנגשים, כמו צביר הקליע המפורסם, שבהם הגז הלוהט נפרד מהגלקסיות הכבדות. אחד משני הצבירים כבד פי 10 בערך מהשני. המהירות שבה הם נעים זה ביחס לזה לאורך קו הראייה שלנו קטנה, כ-400 ק"מ בשנייה, ומכאן שאנחנו רואים את ההתנגשות כמעט מהצד.

החוקרים השוו את הנתונים להדמיות מחשב ומצאו שני הסברים אפשריים. אולי הצבירים כבר התנגשו לפני יותר משני מיליארד שנה, התרחקו, ועכשיו כוח המשיכה מושך אותם להתנגשות שנייה. ואולי הייתה רק התנגשות אחת, לפני כ-400 מיליון שנה, והם בדרך החוצה. הצבירים מלאים גם בחומר אפל, חומר בלתי נראה שאינו פולט אור, והחוקרים מקווים ללמוד מצביר השמפניה איך הוא מתנהג בהתנגשות מהירה.

מקורות

התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.