טלסקופ החלל צ'נדרה ·
Kepler's Supernova Remnant
בשנת 1604 הופיע בשמיים כוכב חדש ובהיר, והאסטרונום יוהאנס קפלר היה מהאנשים שראו אותו. היום יודעים שזה היה ננס לבן שהתפוצץ, ומה שנשאר ממנו הוא ענן גז לוהט שמתרחב לכל הכיוונים.
הגז חם כל כך, שהוא זוהר בקרני X. צ'נדרה צילם אותו חמש פעמים במשך 25 שנה, ובהשוואה בין הצילומים רואים איך הענן גדל. החלק המהיר ביותר נע בכ-2% ממהירות האור.
Kepler's Supernova Remnant נמצא בקבוצת הכוכבים נושא הנחש (Ophiuchus). בישראל האזור הזה עולה עד כ-37 מעלות מעל האופק הדרומי.
שביל החלב הוא הגלקסיה שלנו: דיסק שטוח וענקי של כוכבים, גז ואבק, והשמש היא אחד מהכוכבים שבו. כך נראה המקום של Kepler's Supernova Remnant אם היינו מסתכלים על הגלקסיה מלמעלה. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-17,000 שנה.
הכוכב החדש הופיע באוקטובר 1604, בקבוצת נושא הנחש. בשיאו הוא היה בהיר מכל כוכב אחר בשמיים, ובמשך יותר משלושה שבועות ראו אותו אפילו ביום. קפלר לא היה הראשון שראה אותו, אבל הוא עקב אחריו שנה שלמה ותיאר אותו בספר "על הכוכב החדש" שיצא ב-1606, ולכן הכוכב נקרא על שמו.
זו הסופרנובה (supernova) — פיצוץ של כוכב שלם — האחרונה בגלקסיה שלנו שראו בוודאות בעין בלתי מזוינת. מאז נראו סופרנובות רבות בגלקסיות אחרות, אבל לא אצלנו. מה שנשאר מהפיצוץ התגלה בטלסקופ רק ב-1941, כערפל חלש מאוד, ובאור רגיל רואים ממנו רק סיבים דקים.
ננס לבן הוא מה שנשאר מכוכב כמו השמש כשהדלק שלו נגמר. פיצוצים של ננסים לבנים משמשים אסטרונומים למדידת התפשטות היקום. בשארית של קפלר יש הרבה ברזל ואין כוכב נייטרונים (הליבה הדחוסה שנשארת אחרי שכוכב ענק קורס ומתפוצץ), וזה בדיוק מה שמצפים לו מפיצוץ כזה. ייתכן שהוא נוצר כששני ננסים לבנים התמזגו.
היום הענן רחב כ-36 שנות אור (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ). הצד שלו שנע הכי לאט עדיין דוהר בכ-6.4 מיליון קמ"ש, כי שם הוא נתקל בגז צפוף יותר. ההבדל בין הצדדים מספר לחוקרים איך נראה האזור שבו הכוכב התפוצץ.
התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.