טלסקופ החלל צ'נדרה ·

מפתח סול בין הגלקסיות

Treble Clef Cluster (VLSS J0318.9+5755)

צילום רנטגן: ענן כחול-סגול של גז לוהט, ובו שני אזורים בהירים יותר משמאל ומימין וכתם כהה יותר באמצע, על רקע שחור.
X-ray: NASA/CXC/INAF-IRA/A. Botteon et al.

בטלסקופי רדיו נראית כאן צורה מוזרה, שדומה מאוד למפתח סול, הסימן שפותח שורת תווים. בצילום הרנטגן רואים מה מסתתר סביבה: ענן של גז לוהט, מיליוני מעלות, שמגלה שבמקום הזה יש צביר גלקסיות. ליתר דיוק, שני צבירים שמתנגשים זה בזה.

כדי למצוא את עקבות ההתנגשות, החוקרים הורידו מהצילום את הצורה הסגלגלה והסימטרית של הגז. מה שנשאר בהיר יותר משמאל ומימין וחלש יותר באמצע, ומכאן שהצבירים התנגשו בכיוון שמאל-ימין. ההתנגשות קרתה לפני כמה מאות מיליוני שנים, ועכשיו הצבירים כבר מתרחקים זה מזה.

מרחק
כ-1.55 מיליארד שנות אור
זמן צילום
כ-13.5 שעות
קבוצת כוכבים
ג'ירפה

איפה זה בשמיים?

Treble Clef Cluster (VLSS J0318.9+5755) נמצא בקבוצת הכוכבים ג'ירפה (Camelopardalis). בישראל האזור הזה עולה עד כ-64 מעלות מעל האופק הצפוני.

אוריוןהדובה הגדולהאריהברבורמרכז שביל החלבTreble Clef Cluster
כל השמיים בצילום אחד, פרוסים כמו מפת עולם. הרצועה הבהירה היא שביל החלב — הדיסק של הגלקסיה שלנו, כשמסתכלים עליו מבפנים — ובאמצע התמונה מרכז הגלקסיה. העיגול הצהוב מסמן את Treble Clef Cluster (VLSS J0318.9+5755). צילום: ESO/S. Brunier (CC BY 4.0), עם סימונים שלנו.

כמה זה רחוק?

Treble Clef Cluster (VLSS J0318.9+5755) נמצא הרחק מחוץ לגלקסיה שלנו. האור שצ'נדרה קלט ממנו יצא לדרך לפני כ-1.55 מיליארד שנה. הוא רחוק מאיתנו פי 620 מגלקסיית אנדרומדה.

אנחנומרכז שביל החלב26,000 שנות אורענן מגלן הגדול160,000 שנות אורגלקסיית אנדרומדה2.5 מיליון שנות אורTreble Clef Cluster1.55 מיליארד שנות אור
הקו בקנה מידה אמיתי.

עוד על Treble Clef Cluster (VLSS J0318.9+5755)

צביר גלקסיות הוא אחד המבנים הגדולים ביקום: מאות גלקסיות שכוח המשיכה מחזיק יחד, ובתוכו מאגר עצום של גז לוהט שזוהר בקרני X. הצביר הזה כבד כ-600 טריליון שמשות, והאור שלו יצא לדרך לפני כ-1.55 מיליארד שנה (שנת אור היא המרחק שהאור עובר בשנה, כ-9.5 טריליון ק"מ).

קשה מאוד לראות אותו, כי הוא נמצא כמעט בדיוק מאחורי המישור של שביל החלב. הכוכבים, הגז והאבק של הגלקסיה שלנו חוסמים את האור הרגיל שמגיע משם, ולכן האסטרונומים נעזרו בגלי רדיו ובקרני X, שעוברים דרך המסך הזה.

בגלי רדיו המקור התגלה כבר לפני עשרות שנים. ב-1985 חשבו שהוא אולי פולסר: כוכב נייטרונים, כדור דחוס בגודל של עיר שנשאר אחרי פיצוץ של כוכב ענק, ומסתובב במהירות. ב-2004 הוצע שבעצם יש שם צביר גלקסיות מוסתר. רק עכשיו, בעזרת צ'נדרה וטלסקופ הרנטגן הגרמני eROSITA, נמדדו לראשונה המרחק, המסה והטמפרטורה של הצביר.

החוקרים קוראים למפתח הסול "עוף חול" של גלי רדיו. קודם חור שחור על-מסיבי (חור שחור שכבד מיליוני או מיליארדי מונים מהשמש) במרכז הצביר פלט ענן של חלקיקים טעונים ושדות מגנטיים, כמעט במהירות האור. הענן זהר בגלי רדיו ודעך. אחר כך ההתנגשות בין הצבירים דחסה אותו, והוא "קם לתחייה" וזהר שוב. לפי החישוב, החלקיקים בחוט הראשי בני כ-200 מיליון שנה.

הדמיון למפתח סול הוא מקרה, ואין לו שום קשר למוזיקה. זו דוגמה לנטייה של המוח שלנו לזהות צורות מוכרות בתוך כתמים אקראיים, כמו פרצופים בעננים. יש מי שרואה באותה צורה דרקון מהצד.

מקורות

התמונה: שכבת הרנטגן מתוך הפרסום של צ'נדרה (נאס"א), בלי שכבות מטלסקופים אחרים. הצבעים נבחרו כדי להראות את הנתונים — העין לא רואה קרני X.